סקר סיכונים או הערכת סיכונים, ניהול סיכונים (risk assessment), כפי שניתן לראות לאותו מושג יש מספר שמות. למה?
מאחר והמושג הנ"ל, על כל שמותיו הרבים, עבר אבולוציה שלמה והיום משמש אותנו למגוון רחב של תחומים שונים ומגוונים, כגון: סקר סיכונים בתחום המזון, סקר סיכונים בתחום הבטיחות בעבודה, איכות סביבה, אבטחת מידע, ביטוח, ניהול כספי פיננסי, חקלאות ועוד ועוד…
סקר סיכונים בארגונים הפך לתהליך גנרי וחשוב להבין את העקרונות המנחים באופן כללי ולאחר מכן, לרדת לפרטים הספציפיים לכל תחום ותחום וזאת כדי ליישם אותו כפי שנדרש ובהצלחה בארגון.
במאמר זה אנו נתייחס באופן כללי לסקר סיכונים וניתן עקרונות מנחים ליישום מוצלח בארגון. חשוב להבין שיש צורך להכיר את העקרונות הספציפיים לכל תחום דבר שלא נוכל לעשות במאמר זה. יחד עם זאת, נשמח לעזור, לייעץ ולענות על שאלותיכם.
העקרונות המנחים ליישום סקר סיכונים (גנרי) מכל תחום שהוא:
סקר סיכונים בא לנטרל או להקטין אי וודאות בכל פעילות שהיא ולהשיג את המטרה, אותה מכנים "סיכון".
במסגרת פעילות בארגונים, מנהלים נדרשים להתמודד עם סיכונים (אי וודאות בפעילות כלשהי להשגת המטרה) והם נדרשים לנתח את הסיכונים ולאחר מכן להעריך אותם ובסיום לטפל בהם, במטרה למגר אותם או לפחות להקטין אותם למינימום שהארגון יוכל להתמודד או לחיות עם אותו סיכון.
לכן בשלב הראשון מבצעים מיפוי של התהליכים המזוהים כבעייתיים ושלגביהם קיימת אי וודאות כזו או אחרת. יש לציין שמיפוי זה יכול להתבצע לארגון על כל מגוון פעילותו בכל הרמות, בכל זמן, לכל פונקציה, לפרויקט או לכל פעילות ספציפית.
השלבים ליישום סקר סיכונים הם:
ראשית, ההנהלה או מי מתוכה או כל גורם אחר שפונה להנהלה, מעלה איזשהו צורך לנטרול בעיה שהוגדרה כסיכון. על פי ההגדרה לעיל, ההנהלה מקימה צוות מולטידסיפלינארי לנושא שראשית מבצע ניטור וסוקר את הנושא לעומקו וממפה אותו.
שנית, קובעים את ההקשר של הסיכון ותוך כדי פעילות כל הזמן מקיימים תקשורת עם גורמים חיצוניים, העוזרים למפות את הנושא ולאחר מכן לנטרל אותו, בכל שלב נעזרים בגורמים שמסייעים בטיפול בסיכון. לאחר המיפוי, עוברים על כל שלב ושלב בתהליך ומנסים לזהות את ההשפעה, שהיא סטייה מהצפוי מהמטרה ומטרה יכולה להיות בעלת מגוון של היבטים כגון: פיננסית, תפעולית, בטיחותית, בריאותית או אולי סביבתית וברמת ישימות אסטרטגית, כלל ארגונית, פרויקט או תהליך של ייצור מוצר.
את הסיכון יש לאפיין בהתאם לאירועים או להשלכות, אפילו אירועים פוטנציאליים או אפילו עד לאירוע בודד אבל חמור.
במסגרת הערכת הסיכונים, כפי שכבר פורט, מזהים את הסיכונים ברמה של הסתברות וחומרה והמכפילה שלהם, וקובעים לנו מראש רמות סיכון סבילות, את אותה סבילות אנו מגדירים בשלוש רמות (נמוך, בינוני, גבוה), ניתן גם ארבע או כל מפתח שקובעים מראש. לאחר מכן קובעים רמות סבילות להסתברות וזה אומר מה הסיכוי שסיכון X יתממש ולאחר מכן בחומרה קובעים מפתח לסיכון X להתממשות, וגם לזה מקימים טבלת ערכים מראש.
לאחר שהקמנו את כל הכלים לקביעה האם הסיכון התממש כן או לא, אנו ניגשים לעבור על כל נושא וכל תחום. ניקח לדוגמה תהליך ונמפה אותו, אם ניתן בתרשים זרימה. בכל שלב נזהה את הסיכונים, ננתח אותם ולאחר מכן נעריך אותם עפ"י מפתח של הסתברות וחומרה ומכאן יקבעו לנו נקודות סיכון. בשלב זה הצוות או ההנהלה יצטרכו לתת את הכלים להתמודדות למיגור או הקטנה של הסיכונים שעלו מתוך הניתוח.
ניתן היום להגיד בפה מלא שנושא זה לא סתם תפס בעולם העסקי ושלח זרועות לכל התחומים זו פעילות שמביאה תוצאה וזה מוכח כל יום במפעלים ובארגונים רבים.
נושא זה אינו נושא פשוט, וכדי להגיע לתוצאות אופטימליות כדאי מאוד לעשות זאת עם בעלי מקצוע מהטובים ביותר. אנו בשיאא מערכות ניהול עשינו ועושים סקר סיכונים לארגונים רבים מתחומים שונים ומביאים ניסיון בתחום ניהול האיכות מעל 22 שנה ויודעים להביא את התוצאה הטובה ביותר למיגור סיכונים או אי וודאות בנושאים כאלה ואחרים.
צרו קשר לקבלת מידע נוסף בנושא סקר סיכונים וכיצד ליישם אותו בארגון שלכם ובתחום הפעילות הספציפי בו אתם פועלים ונעזור לכם להבין לעומק מה נדרש מכם.
אנשים שקראו מאמר זה התעניינו גם ב:
תקנים לציוד רפואי>>
תקן ניהול בטיחות מזון>>
תקן 45001 ISO – מערכת ניהול בטיחות ובריאות תעסוקתית>>
